האופרה של וינה היא המקום בו זכו לתהליה מלחינים רבים של המוזיקה הקלאסית. הבניין עצמו נחנך בשנת 1896 עם האופרה "דון ג'ובני" של מוצארט ונוכחותם של הקיסר פרנץ יוזף ואשתו אליזבת (הנסיכה סיסי). כאן מועלות אופרות של בטהובן, שוברט, שטראוס, ברהמס, מוצרט ואחרים. כיום האופרה הממלכתית בוינה נחשבת לאחד המרכזים החשובים בעולם של האופרה.
כרטיסים למופעי פתיחת עונה מתחילים ממחירים של מאות יורו ומסתיימים בעשרות אלפי יורו לכרטיס עבור מקומות יוקרתיים יותר. בתמונות הבאות אראה לכם את מאחורי הקלעים של משכן להקת האופרה החשובה ביותר באירופה ואולי אפילו בעולם כולו.
בניין האופרה היה בניין הפאר הראשון שנבנה על הרינגשטראסה (כביש הטבעת שמקיף את העיר הישנה):
בכניסה לבניין האופרה פגשנו חבורה של בנות בתלבושות:
כמה תמונות מלובי הכניסה:
תכנון הבניין הוטל על שני אדריכלים – אוגוסט סיקארדסבורג (August Sicard von Sicardsburg) ואדוארד ון דר-נול (Eduard van der Nüll) שהיו אמורים לתכנן את הבניין בסגנון הנאו-רנסנס.
יש סיפור מעניין מאחורי הארכיטקטורה של המבנה. היום היא נראית לנו מרהיבה ומדהימה באופיה, אך לא כך היו הדברים בראשית ימיה. עיצובו הפנימי והחיצוני של הבנין זכו לביקורת חריפה של הציבור עוד לפני סיום הבנייה. בעקבות הביקורת אחד המתכננים, אדוארד ון דר נול, התאבד. מספר שבועות לאחר מכן, האדריכל השני, סיקרדסבורג (Sicardsburg) לקה בהתקף לב שהביא למותו. שניהם לא ראו את השלמת הבנייה של יצירתם.
חדרים בהם השחקנים והזמרים מתאפרים ומכינים עצמם לקראת המופע:
כאשר השחקן מגיע ביום קריר וגשום למופע, כאן הוא יתלה את המעיל והכובע שלו לפני שיכנס להתאפר ולהתכונן להופעה:
בעת ביקורנו מאחורי הקלעים, על הבמה הייתה חזרה של תזמורת יפנית:
שימו לב לגובלן הענק שתלוי מאחורי הבמה:
אולם האופרה מכיל מעל ל-2000 מקומות:
שימו לב לשתי השורות של מקומות באמצע האולם (מאחורי האישה עם המצלמה). אלו מקומות עמידה שהכרטיסים אליהם מתחילים להימכר רק שעתיים לפני ההופעה, בזמן שכרטיסים למקומות הישיבה מתחילים (ונגמרים) להימכר חודשים לפני ההופעה. כרטיס למקום עמידה עולה כ-5 יורו, אבל כמעט בלתי אפשרי להשיג אותו. באולם ישנם 567 מקומות עמידה, והתור לכרטיסים אלו מתחיל להיווצר מספר יממות לפני ההופעה.
בהפסקה אפשר לצאת למזנונים ובתי הקפה המפוארים עם מרפסות המשקיפות על הרינגשטראסה:
כאן ניתן ליהנות בהפסקת המופע משפניה וקוויאר. על הקירות תלויים שטיחים מאויירים מהמאה ה-17:
בואו נציץ לרגע מאחורי הקלעים של הבמה:
במהלך המופע, מאחורי הבמה עובד צוות של כ-250 אנשים שמתפעלים בזמן אמת את כל התפאורה שאמורה להתחלף במהירות במהלך המופע:
פעם בשנה מתקיים כאן נשף ריקודים ענק אליו מגיעים רקדנים מכל העולם. על מנת להפוך את אולם האופרה לאולם שמתאים לנשף ריקודים, מסירים את המושבים, מכסים את בור התזמורת, מרימים את המסך ומצרפים אליו את כל החלק הענק של מאחורי הקלעים. מקבלים משטח אחד גדול אותו מכסים ברצפה מיוחד עבור נשף הריקודים:
עבור המשפחה המלכותית ואנשים חשובים אחרים, ישנם מספר אולמות מיוחדים בהם הם יכולים להתמקם בצורה מבודדת ואף לקבל אורחים. מאולמות אלה יש גישה פרטית לאולם האופרה:
הזמרים המגיעים להופיע באופרה בד"כ עוצרים במלון זאכר המפורסם שנמצא מעבר לרחוב (מי שהיה בוינה מכיר את עוגת זאכר). המלון מחובר לבניין האופרה במעבר תת קרקעי שבו נשמרת טמפרטורה קבועה, הזהה לטמפרטורה של אולם האופרה. כך הזמרים יכולים להגיע ישירות להופעה בלי לסכן את מיתרי הקול על ידי חשיפה למזג האוויר המשתנה בחוץ:
בצמוד לבניין האופרה נמצא מוזיאון התלבושות של האופרה, בו נשמרים אביזרים יקרי ערך ששימשו את הזמרים והשחקנים לאורך השנים:
מרבית האביזרים נמצאים מאחורי חלונות זכוכית:
בין הפריטים השונים ניתן למצוא גם את התווים המקוריים של המלחינים הגדולים:
סרטון וידאו קצר כדי להרגיש אצת את האווירה:
הירשם לקבלת עדכונים על תמונות חדשות באתר: |
להשאיר תגובה: