נהר הדנובה והגנים של וינה

וינה היא אחת הערים הגדולות ביותר ששוכנות על גדות הדנובה, הנהר השני בגודלו באירופה (אחרי נהר הוולגה) שעובר בין כמה מדינות. התמונה למעלה צולמה מאי הדנובה, שנמצא במרכז הדנובה ומהווה פארק גדול שמגיעים אליו אנשים לנוח, להשתזף ולטייל. מה שרואים בתמונה, זה רק החלק של הדנובה שעובר בצידו האחד של האי. הוינאים מגיעים לגדות הדנובה כדי לבלות, לנוח, להשתזף, לשחות או להפליג לערים אחרות שנמצאות במעלה או במורד הנהר.

בתמונות הבאות תראו איך הווינאים מבלים על גדות הדנובה ובפארקים הרבים של העיר

אפשר לשכור סירה ולהפליג בצורה עצמאית בנהר:

הגשר שרואים בתמונה עובר מגדה אחת של הדנובה לגדה השנייה, מעל לאי באמצע, ועל הגשר עוברת הרכב מהצד האחד לצד השני של העיר:

האי במרכז הדנובה מתחבר לגדות הנהר באמצעות מערכת של גשרים. רובם גשרים תלויים, אך יש גם גשרים צפים כפי שתראו בהמשך.
על החופים של דנובה אין חול כמו שאנחנו רגילים מחופי הים שלנו, אבל רצועות הדשה הצרות על החוף בקלות מחליפות אותו:

לאורך החוף מותקנים מצופים גדולים הצעירים מתמקמים עליהם כדי להשתזף ולקפוץ מהם למים:

בצד אחד של הדנובה נמצאת העיר העתיקה שכבר הראתי בפוסטים הקודמים. מכאן ניתן להפליג לאחת הערים הרבות לאורך הדנובה – בודפשט, ברטיסלבה, בלגרד ועוד…

בצד השני של הנהר נמצאת העיר החדשה, מרכזים עסקיים גדולים, בניינים משרדים, בורסה ועוד.. החלק הזה של העיר נמצא בתנופת פיתוח מאוד גדולה ומתבצעת בו בנייה מאסיבית:

במרכז האי שעל הדנובה ניצב מגדלור שמכוון את הספינות:

גשר צף שמחבר בין האי שעל הדנובה, לחלק של העיר החדשה:

כאשר הדנובה הציפה את העיר בתדירות גבוהה במאה ה-19, נבנתה תעלה ארוכה כדי להוביל אליה חלק מהמיים. התעלה נקראת "הדנובה החדשה" ויש בה מרכז לספורט ימי והשכרת סירות.

וינה עשירה בפארקים ותושביה מאוד אוהבים אותה. ליד כל מוסד עתיק בעיר ישנו פארק ששירת את באי המקום ולכל פארק הייחודיות שלו. הפארק הגדול ביותר בעיר הוא הפראטר שבו נמצא אחד מסמלי העיר, הגלגל הענק (וינר ריזנראד) שכבר הראתי בעבר:

הגלגל הענק הוא חלק מפארק שעשועים קטן (במימדי אירופה) שנמצא בתוך הפראטר:

הפראטר הוא הפארק הציבורי הגדול בוינה בעיקרו הוא שדרה ירוקה, ישרה כמו סרגל הנמתחת לאורך כמה קילומטרים. מקום אהוב על הוינאים לרכיבה על אופניים:

אפשר לפגוש פה טיפוסים על כל סוגי האופניים:

אם לא בא לכם לנסוע באופניים, תמיד אפשר לקחת כרכרה:

לאורך השדרה הירוקה ממוקמים כמה איצטדיונים, מרכזי טניס ומרכזי ספורט אחרים. יש גם מגרש מיוחד לסקייטרים:

הפארק העירוני (סטאדטפארק) , זהו הפארק עם מספר הפסלים הגדול ביותר בעיר:

בפארק ישנו שעון ענק על הדשא, שספרותיו עשויות פרחים:

הפסל של המלחין יוהאן שטראוס, מחבר הוואלס "הדנובה הכחולה", בפארק העירוני. במקור הפסל אמור לעמוד בסיס מיוחד בצורת קשת, אך הבסיס היה בתיקון והפסל הועבר זמנית לבסיס מאולתר להנאת התיירים:

הפסל של המלחין פרנץ שוברט:

אנדרטת המלחין יוהנס ברהמס בכיכר קרל בוינה:

מלבד הפסלים הפארק העירוני מאוד יפה ונעים לשהיה:

בפארק רטהאוס (פארק העיריה) אפשר למצוא שבילים, פינות ירוקות לישיבה ומזרקות:

בפארק בורגארטן, מאחורי הופבורג, נמצא פסלו של וולפגנג אמדאוס מוצרט. זוהי אחת האנדרטות המפורסמות בוינה:

פני הפסל ישנה מדשאה עם מפתח סול אדום מפרחים. אוטובוסים של תיירים מגיעים למקום, מורידים את הקבוצה, כל אחד מצטלם ליד הפסל והם ממשיכים למקום הבא בטיול שלהם. היה קשה לתפוס רגע בין האוטובוסים כדי לצלם את המקום כמעט ללא אנשים:

בין הבורגתיאטר (התיאטרון הקיסרי) לבין ארמון הופבורג נמצא פארק הפולקסגארטן:

בקצה הפארק נמצאת חממת הפרפרים (בצד ימין בתמונה):

ברקע רואים את הבורגתיאטר:

שני בחורים צילמו אחד את השני ליד פסל של גבר ערום:

זה היה אחד מאוספי התמונות המשעממים ביותר לדעתי מוינה. בהמשך יהיו תמונות הרבה יותר מעניינות – מאחורי הקלעים של האופרה הוינאית, מבט מאחד המגדלים של קתדרלת סטפנוס הקדוש הגותית, והבניין של הונדרטוואסר.